חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997

חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997 1
פרק א': מטרת החוק
1. מטרת החוק
חוק זה בא להגביר את הבטיחות בהפעלת רכב מסחרי ובמתן שירות הובלה, ולהגן על הצרכן ועל איכות הסביבה.
פרק ב': פרשנות
2. הגדרות (תיקון: תשס"ו)
בחוק זה -
"אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים", "אחראי על הניהול המקצועי", "קצין בטיחות" - מי שהוסמכו לכך לפי סעיף 16;
"בעל" - כהגדרתו בפקודה;
"המפקח" - המפקח על התעבורה כהגדרתו בפקודה;
"הפקודה" - פקודת התעבורה;
"חומר מסוכן" - חומר דליק, לקיח, נפיץ, רעיל, מחמצן, מאכל, מדבק או רדיואקטיבי, או גז דחוס או מונזל, וכן כל חומר אחר שבהובלתו הוא עלול להיות מסוכן לבריאות האדם;
"מוביל" - מי שמפעיל שירות הובלה;
"משקל כולל מותר" - המשקל הכולל המותר המצוין ברשיון הרכב שניתן לפי הפקודה;
"רכב מסחרי" - רכב מסחרי כהגדרתו בפקודה, שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק"ג או יותר, ולענין הובלת חומר מסוכן, רכב מסחרי בכל משקל כולל מותר;
"רשיון מוביל" - רשיון למתן שירות הובלה לפי חוק זה;
"שטר מטען" - הסכם הובלה בכתב בין מזמין שירות ההובלה לבין המוביל;
"שירות הובלה" - הובלת מטען ברכב מסחרי, בין שההובלה נעשית כשירות לזולת ובין שהיא נעשית לצרכיו של המוביל;
"תקנות התעבורה" - תקנות התעבורה, התשכ"א-1961;
"השר" - שר התחבורה. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: